Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 82b
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר לְכָל אָדָם חוּץ מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִים
Traduction
as in this case Rabbi Eliezer permits her to marry any man except for that man about whom the condition was made, and the Rabbis prohibit her from remarrying, as in their opinion this divorce is not valid.
Tossefoth non traduit
שרבי אליעזר מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש. משמע דאפילו בחיי אותו האיש מתירה לינשא והקשה רבינו שמואל אמאי לא חיישינן דלמא לא תקיים תנאה כדאמר לעיל במי שאחזו (גיטין דף עד.) גבי הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז (ולאחר) לא תנשא עד שתתן ועוד מביא ראיה רבינו יצחק מברייתא דלקמן (גיטין דף פד.) על מנת שלא תיבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא תיבעל להם הא לאחר חוששין שתיבעל לו ותירץ הרב רבי אלחנן דשאני גבי מאתים זוז דיש לחוש פן תפסיד את אשר לה ולא תוכל לקיים תנאה וכן גבי שלא תיבעלי לאחר חיישינן שמא יבא עליה באונס אבל הכא על מנת שלא תינשאי ליכא למיחש שישאנה בעל כרחה דנישואין אי אפשר בעל כרחה:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִידֵּי דְּהָוֵה אַכֹּל תְּנָאֵי דְּעָלְמָא וְרַבָּנַן כֹּל תְּנָאֵי דְּעָלְמָא לָא שַׁיַּיר לֵיהּ בְּגֵט הָכָא שַׁיַּיר לַהּ בְּגֵט
Traduction
The Gemara asks: What is the reasoning behind Rabbi Eliezer’s opinion as cited in the baraita? The Gemara answers: The ruling here is just as it is with regard to any typical condition. The husband has the right to attach conditions to the divorce. And how would the Rabbis respond to this reasoning? They would reason that by attaching any typical condition the husband did not leave out part of the bill of divorce, as it does not diminish the essential act of severance. By contrast, here he left out part of the bill of divorce, as she is not permitted to marry any man she wishes. Therefore, the divorce is invalid.
Rachi non traduit
הכא שייר בגיטא. כיון דאתני בהדה שלא לינשא לזה נמצא שלא התירה גט זה לכל אדם:
וּמַתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא בְּחוּץ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
Traduction
The Gemara asks: And according to the mishna, which we established as referring to a case of exception, what is the reason for Rabbi Eliezer’s opinion that the divorce takes effect, despite its lack of complete severance?
אָמַר רַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד אָמַר קְרָא וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר אֲפִילּוּ לֹא הִתִּירָהּ אֶלָּא לְאִישׁ אַחֵר הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְרַבָּנַן אָמְרִי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַאי אִישׁ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ
Traduction
Rabbi Yannai said in the name of one elder that the verse states with regard to divorce: ''And she departs out of his house, and goes and becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2), indicating that even if he divorced her in a manner that only permitted her to marry one other man, she is divorced, i.e., this partial severance takes effect. And the Rabbis would say in response to Rabbi Eliezer’s explanation that this phrase: Another man, which appears in the verse refers not to a specific man but to any man, i.e., it must be permitted for her to marry any man for the divorce to take effect.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵהָכָא וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ אֲפִילּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה אֶלָּא מֵאִישָׁהּ נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה אַלְמָא הָוֵי גִּיטָּא
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said that the reason for Rabbi Eliezer’s opinion is from the verse here, where it is stated with regard to priests: ''Neither may they take a woman divorced from her husband'' (Leviticus 21:7). This verse indicates that even if she was divorced only from her husband, and was not permitted to marry others, she is disqualified from marrying into the priesthood as a divorcée, i.e., she may not marry a priest even after her husband’s death. Apparently, all the more so, divorce that excludes certain men from the wife’s right to remarry is considered a valid bill of divorce. This is certainly the case when the divorce permits her to marry all men with the exception of one.
Rachi non traduit
אלא מאישה. דאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם וזהו ריח הגט שפוסל בכהונה ומדפוסל לכהונה אלמא גט הוא והכא דשרייה לכל אדם חוץ מזה מותרת לאחרים:
Tossefoth non traduit
אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה. וא''ת והא ודאי דאיסור כהונה שאני דהא אם לא נתגרשה אלא מאישה ולא הותרה לשום אדם פשיטא דאפילו לר''א לא הוי גט כלל בעלמא ואם מת מותרת להתייבם ואע''פ שפסולה לכהונה וי''ל דהכי מייתי דכיון דאפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה א''כ כי אמר חוץ מפלוני הוי גט גמור דאם לא הוי גט סברא הוא דבלא נתגרשה אלא מאישה אפילו ריח הגט לא הוי ולא היה אוסרה הכתוב לכהנים וא''ת לר''א דלא חשיב בעל מנת שיור ולתנא דמתני' דרבנן נמי מודו דלא הוי שיורא אמאי לא תנא ביבמות ברישא (דף ב.) ט''ז נשים פוטרות צרותיהן ולחשוב בהדייהו אשת איש דפוטרת צרתה כגון שגירשה זה בעל מנת שלא תינשא לפלוני ונשאה אחיו של פלוני ומת בלא בנים ומעל מנת שלא תנשא גרידא דמותרת בזנות או לא תיבעלי גרידא שיכולה להתקדש אין קשה דלא דמי לאחות אשה שאסורה גם בזנות ואינה יכולה להתקדש אבל מעל מנת שלא תינשא ושלא תיבעלי קשיא וי''ל דלא תני לה משום דלא דמי לאחות אשה דהתם בשעת נפילה הויא לה אחות אשה אבל הכא בשעת נפילה אכתי לא הויא אשת איש עד שתיבעל ליבם ותעבור על תנאו ואפילו תחשבנה כאילו היא אשת איש כיון שמטעם אשת איש אסורה ליבעל לו מ''מ לא מצי למיתני' דהא אם תיבעל לו נמצא שלא היתה אשת אחיו מעולם ולא דמי לאחות אשה הלכך לא פטרה ומיהו לא יתיישב אלא למאן דנפקא ליה מאחות אשה ועוד קשה לרבינו יצחק דאכתי משכחת לה אף בצרת צרה כגון דקידשה אחד חוץ מראובן ושמעון אחיו ובא ראובן וקידשה חוץ משמעון אחיו דאהני קידושי דידיה למיסרא אקמא ומת ראובן בלא בנים ולו אשה אחרת ויבם שמעון צרתה ולו אשה אחרת ומת בלא בנים ונפלו לפני לוי דצרת צרה פטורה מן החליצה ומן הייבום וי''ל כיון שנאסרה על יבם זה לפני קידושי אחיו משום אשת איש לא חשיבא לגבי יבם אשת אח אבל אי אשת שני מתים דאורייתא כדמשמע בסמוך משכחת לה שש עשרה צרות וצרת צרה כגון שקידש ראובן חוץ משמעון ולוי אחיו ובא שמעון וקידשה חוץ מלוי דאהני קידושי שמעון למיסרא אראובן ומתו ראובן ושמעון ויבם לוי צרת אשת שני מתים שאשת שני מתים לא נאסרה ללוי שלא אסרוה עליו ומת לוי ולו אשה אחרת ונפלו לפני יהודה דצרת [צרה] אשת שני מתים פטורה מן החליצה ויבום ומיהו איכא למימר בפלוגתא לא קמיירי דרבנן פליגי אדר''א בקידושין כמו בגירושין כדמסיק ויצאה והיתה ולדידהו לא משכחת אשת שני מתים ואפילו ללוי דמיירי בפלוגתא פ''ק דיבמות (דף ט.) לא מיירי אלא בפלוגתא דסבירא ליה לתנא כוותיה תדע דלא תנא לוי חייבי לאוין ואע''ג דלר''ע לאו בני חליצה ויבום נינהו כחייבי כריתות אבל למאי דסלקא דעתיה דר' אבא דרבנן מודו בקידושין הוי מצי למיתני ט''ז ובירושלמי דמכילתין פריך לה וליתני ט''ז נשים לר''א ומשני התם התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו פירוש כל ט''ו נשים אסרה תורה ליבם והאיסור בא ממילא על ידי קידושין בלא שום תנאי אבל כאן אסרה על ידי תנאי שלו א''נ י''ל תמן התורה אסרתה ואין לה היתר להתייבם דאין איסור שלה תלוי בשום אדם אלא בתורה שאסרתה עליו אבל באשת איש האיסור תלוי במגרש שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו המת שנשאה:
וְרַבָּנַן אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי
Traduction
And the Rabbis would respond that the prohibition against marrying into the priesthood is different, as even a divorce that is otherwise invalid disqualifies a woman from marrying a priest.
Rachi non traduit
איסור כהונה שאני. שריבה בהן הכתוב מצות יתירות:
בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בְּקִידּוּשִׁין הֵיאַךְ תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן
Traduction
§ Rabbi Abba raises a dilemma: If this kind of exception is made in a case of betrothal, i.e., the man says to the woman that she is hereby forbidden to all men except for so-and-so, how is this betrothal treated? The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Eliezer and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis.
Rachi non traduit
בקדושין היאך. התקדשי לי ליאסר לכל אדם חוץ מפלוני מהו:
תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכָא אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיבִי קְרָאֵי אֲבָל הָתָם קִנְיָן מְעַלְּיָא בָּעֵינַן אוֹ דִלְמָא וְיָצְאָה וְהָיְתָה
Traduction
Let the dilemma be raised according to Rabbi Eliezer: Is Rabbi Eliezer saying only here that the divorce is valid because verses are written that support this proposition, as delineated by Rabbi Yannai and Rabbi Yoḥanan; but there, in the case of betrothal, a proper acquisition is necessary, which is not the case when a certain man is excluded from the prohibition to engage in sexual intercourse with her? Or should it perhaps be derived from the juxtaposition between the clause: ''And she departs out of his house,'' and the clause: ''And becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2), which serves as a basis for the comparison of the halakhot of divorce and betrothal, teaching that just as divorce takes effect in this manner, so does betrothal?
Rachi non traduit
דכתיבי קראי. כדאמרן לאיש אחר גרושה מאישה:
ויצאה והיתה. אקיש הויה ליציאה וכיון דבגירושין הוי גט הכא נמי הוו קידושין ונאסרה לכל חוץ מאותו האיש:
תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָכָא אֶלָּא דְּבָעֵינַן כְּרִיתוּת וְלֵיכָּא אֲבָל הָתָם קִנְיָן כֹּל דְּהוּ אוֹ דִּלְמָא וְיָצְאָה וְהָיְתָה
Traduction
Let the dilemma be raised according to the Rabbis: Are the Rabbis saying here that the divorce is invalid only because the severance of the bond between the husband and wife is necessary for the divorce to take effect, and there is no such severance as long as the woman may not marry any man she wishes; but there, in the case of betrothal, any form of acquisition is sufficient for it to take effect? Or should it perhaps be derived from the juxtaposition between the clause beginning: ''And she departs,'' and the clause beginning: ''And becomes,'' that what renders a divorce invalid renders a betrothal invalid as well?
Rachi non traduit
בעינן כריתות וליכא. דהא אגידא ביה לגביה דההוא גברא:
לְבָתַר דְּאִיבַּעְיָא לֵיהּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּין לְרַבָּנַן בָּעֵינַן וְיָצְאָה וְהָיְתָה
Traduction
After Rabbi Abba raised the dilemma he then resolved it in the following manner: Both according to the opinion of Rabbi Eliezer and according to the opinion of the Rabbis it is necessary to compare the halakha in the case of betrothal to the ruling with regard to divorce, based on the juxtaposition between ''And she departs'' and: ''And becomes.'' Therefore, the dispute remains in this case as well.
Rachi non traduit
הדר פשטה בין לר''א כו'. לר''א הוו קידושין לרבנן לא הוו קידושין:
אָמַר אַבָּיֵי אִם תִּמְצָא לוֹמַר אִיתָא לִדְרַבִּי אַבָּא
Traduction
Abaye said: If you say that Rabbi Abba’s solution is so, i.e., if you say that Rabbi Eliezer holds that making an exception in a betrothal is valid, the issue of levirate marriage in such cases must be addressed.
Rachi non traduit
אם תמצי לומר איתא לדרבי אבא. אליבא דר''א דהוו קידושין אפילו הכי בא ראובן וקדשה לגבי כולי עלמא חוץ משמעון אחיו ובא שמעון וקדשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתייבמת ללוי אחיהם:
בָּא רְאוּבֵן וְקִידְּשָׁהּ חוּץ מִשִּׁמְעוֹן וּבָא שִׁמְעוֹן וְקִידְּשָׁהּ חוּץ מֵרְאוּבֵן וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם מִתְיַבֶּמֶת לְלֵוִי וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים
Traduction
If Reuven came to a woman and betrothed her saying that she is forbidden to all men except for his brother Shimon, and Shimon then came and betrothed her saying that she is forbidden to all men except for Reuven, and they both died without children, in this case she performs levirate marriage with their brother Levi, and I do not call her the wife of two dead men. It is stated in tractate Yevamot (31b) that if a woman has a levirate bond with a man due to her two late husbands who were his brothers, she may not perform levirate marriage with him, as it is derived from the verse: ''The wife of the dead man shall not be married outside of the family'' (Deuteronomy 25:5), that the wife of only one dead man performs levirate marriage, not the wife of two. Abaye stated that in the case under discussion the woman may perform levirate marriage with Levi.
Rachi non traduit
ואין אני קורא בה אשת שני מתים. לאוסרה ללוי מפני זיקת שני יבמין דתנן ביבמות (דף לא:) שלשה אחין ומת אחד מהם ועשה השני מאמר ביבמתו ומת חולצת ולא מתייבמת שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עליה מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין כגון זו שעדיין לא יצתה מזיקת יבומי המת הראשון דאין יבמה יוצאה מזיקתה אלא בביאה ונתוספה עליה זיקה מחמת מאמרו של שני והכא אשמועינן אביי אפילו איתא לדרבי אבא שקידושין כאלו הוו קידושין לגבי עלמא ונמצאו שניהם קידושין אין אני קורא בה אשת שני מתים מאי טעמא קדושי דראובן אהנו אבל קדושי שמעון לא מהני מידי דכיון דאמר חוץ מראובן לא אסרה על שום אדם המותר שהרי אסורה ועומדת היא על הכל חוץ מראובן:
מַאי טַעְמָא קִידּוּשֵׁי דִרְאוּבֵן אַהֲנוֹ קִידּוּשֵׁי דְשִׁמְעוֹן לָא אַהֲנוֹ
Traduction
What is the reason that she is not considered to be the wife of two dead men? It is that although her betrothal to Reuven was effective, i.e., it took effect, her betrothal to Shimon was not effective, as it did not render her forbidden to any man to whom she was not already forbidden due to her betrothal to Reuven. Therefore, she is considered only Reuven’s wife.
וְאֶלָּא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְקִידְּשָׁהּ חוּץ מִשִּׁמְעוֹן וּבָא שִׁמְעוֹן וְקִידְּשָׁהּ סְתָם דְּקִידּוּשֵׁי רְאוּבֵן אַהֲנוֹ לְמֵיסְרַהּ אַעָלְמָא וְקִידּוּשֵׁי דְּשִׁמְעוֹן אַהֲנוֹ לְמֵיסְרַהּ אַרְאוּבֵן
Traduction
Rather, under what circumstances is the case of a wife of two dead men found in this context? It is found in a case where Reuven came and betrothed her, saying that she is hereby forbidden to all men except for Shimon, and Shimon then came and betrothed her without specifying any qualifications. Since Reuven’s betrothal was effective in rendering her forbidden to everyone except for Shimon, and Shimon’s betrothal was effective in rendering her forbidden to Reuven, the betrothal of both brothers took effect. And if both of them die she may not perform levirate marriage with Levi, as she is the wife of two dead men.
Rachi non traduit
ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה. בהאי עניינא דרבי אבא כגון בא ראובן כו':
Tossefoth non traduit
אלא אשת שני מתים היכי משכחת לה. הכא משמע דאשת שני מתים דאורייתא וקשה מפ''ג דיבמות (דף לא:) ומפ''ק (דף י:) ושם מפורש:
כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם. תימה לרבינו יצחק כשבא שמעון וקידשה סתם אמאי לא פקע אישות דראובן מ''ש מהרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני ונישאת לאחר ומת דפקע אישות ראשון ומותרת לזה שנאסרה עליו ואין סברא לחלק משום דהתם הוי שיור מועט ופקע ויש לומר דהתם בגירושין כיון שהתחיל לנתקה ע''י שנישאת לאחר מנתקה לגמרי אבל הכא שבא לקדשה ע''י שנתקדשה לאחר לא נתקה:
בָּעֵי אַבָּיֵי אָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכָל אָדָם חוּץ מֵרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְחָזַר וְאָמַר לָהּ לִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן מַהוּ
Traduction
Abaye raises a dilemma: If a man said to his wife while handing her a bill of divorce: You are hereby permitted to marry any man except for Reuven and Shimon, and he then said to her: You are permitted to marry Reuven and Shimon, what is the halakha?
Tossefoth non traduit
וחזר ואמר לה לראובן ושמעון. כל הך בעיא מיתוקמא שפיר אף כרבנן:
מִי אָמְרִינַן מַאי דַּאֲסַר שְׁרָא אוֹ דִלְמָא מַאי דַּאֲסַר שְׁרָא וּמַאי דִּשְׁרָא אֲסַר אִם תִּמְצָא לוֹמַר
Traduction
Do we say that what he forbade initially he then permitted, enabling her to marry anyone, including Reuven and Shimon, in which case the severance is complete? Or perhaps what he forbade initially he then permitted, permitting her to marry Reuven and Shimon, and what he permitted initially he then forbade, i.e., he permitted her only to Reuven and Shimon, excluding all other men? If you say
Rachi non traduit
מאי דאסר שרא. דהאי לראובן ושמעון דהדר אמר לה קודם מסירה אף לראובן ושמעון קאמר ואינו שיור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source